English-Video.net comment policy

The comment field is common to all languages

Let's write in your language and use "Google Translate" together

Please refer to informative community guidelines on TED.com

TED2013

John McWhorter: Txtng is killing language. JK!!!

ג'ון מקוורטר: סמס הורג את השפה. JK!!!

Filmed:
2,527,500 views

האם סימוס (כתיבת מסרונים) משמעותו מותם של כישורי כתיבה טובים? ג'ון מקוורטר טוען שיש לסימוס השפעות רבות - מבחינה שפתית, תרבותית - ממה שנראה, והכל לטובה.

- Linguist
Linguist John McWhorter thinks about language in relation to race, politics and our shared cultural history. Full bio

We always hearלִשְׁמוֹעַ that textingטקסטים is a scourgeשׁוֹט.
אנחנו תמיד שומעים ש"סימוס" (כתיבת מסרונים) היא מקור לפורענות
00:12
The ideaרַעְיוֹן is that textingטקסטים spellsלחשים the declineיְרִידָה and fallנפילה
החשיבה היא שסימוס משמעו נסיגה וכשלון
00:15
of any kindסוג of seriousרְצִינִי literacyאוריינות, or at leastהכי פחות writingכְּתִיבָה abilityיְכוֹלֶת,
של כל סוג של קרוא וכתוב או לפחות יכולת כתיבה רצינית,
00:20
amongבין youngצָעִיר people in the Unitedמאוחד Statesמדינות
אצל צעירים בארצות הברית
00:23
and now the wholeכֹּל worldעוֹלָם todayהיום.
ובעולם כולו כיום.
00:26
The factעוּבדָה of the matterחוֹמֶר is that it just isn't trueנָכוֹן,
העובדה היא שזה ממש לא נכון,
00:28
and it's easyקַל to think that it is trueנָכוֹן,
וקל לחשוב שזה נכון,
00:32
but in orderלהזמין to see it in anotherאַחֵר way,
אבל כדי לראות את זה בדרך אחרת,
00:34
in orderלהזמין to see that actuallyלמעשה textingטקסטים is a miraculousפִּלאִי thing,
על מנת לראות שסימוס הוא למעשה דבר נפלא
00:36
not just energeticנִמרָץ, but a miraculousפִּלאִי thing,
לא רק מלא אנרגיה, אלא ממש מופלא.
00:40
a kindסוג of emergentמתהווה complexityמוּרכָּבוּת
סוג של מורכבות מתהווה
00:43
that we're seeingרְאִיָה happeningמתרחש right now,
שאנו רואים שמתרחשת ממש עכשיו.
00:44
we have to pullמְשׁוֹך the cameraמַצלֵמָה back for a bitbit
עלינו להתרחק מעט
00:47
and look at what languageשפה really is,
ולראות מהי בעצם שפה,
00:49
in whichאיזה caseמקרה, one thing that we see
בכל מקרה, דבר אחד שאנחנו רואים
00:52
is that textingטקסטים is not writingכְּתִיבָה at all.
הוא שסימוס אינו כתיבה כלל.
00:55
What do I mean by that?
למה אני מתכוון?
00:59
Basicallyבעיקרון, if we think about languageשפה,
בעקרון, אם אנחנו חושבים על שפה,
01:01
languageשפה has existedהיה קיים for perhapsאוּלַי 150,000 yearsשנים,
שפה קיימת כבר בערך 150 אלף שנה,
01:04
at leastהכי פחות 80,000 yearsשנים,
או לפחות 80 אלף שנה,
01:07
and what it aroseהתעוררה as is speechנְאוּם. People talkedדיבר.
והצורה שבה היא קמה היא כדיבור, אנשים דיברו.
01:09
That's what we're probablyכנראה geneticallyמבחינה גנטית specifiedנָקוּב for.
זה כנראה מה שאנחנו מתוכננים גנטית לעשות.
01:14
That's how we use languageשפה mostרוב.
זאת הצורה בה אנו משתמשים בשפה הכי הרבה.
01:17
Writingכְּתִיבָה is something that cameבא alongלְאוֹרֶך much laterיותר מאוחר,
כתיבה היא משהו שהגיע הרבה יותר מאוחר,
01:19
and as we saw in the last talk,
וכפי שראינו בהרצאה האחרונה,
01:22
there's a little bitbit of controversyמַחֲלוֹקֶת as to exactlyבְּדִיוּק when that happenedקרה,
ישנה מחלוקת קלה לגבי בדיוק מתי זה קרה,
01:24
but accordingלפי to traditionalמָסוֹרתִי estimatesאומדנים,
אבל לפי ההערכות המסורתיות,
01:27
if humanityאֶנוֹשִׁיוּת had existedהיה קיים for 24 hoursשעות,
אם האנושות התקיימה 24 שעות,
01:29
then writingכְּתִיבָה only cameבא alongלְאוֹרֶך at about 11:07 p.m.
אז הכתיבה רק הגיעה בסביבות 23:07.
01:33
That's how much of a latterlyלאחרונה thing writingכְּתִיבָה is.
זה רק ממחיש כמה הכתיבה היא דבר מאוחר.
01:38
So first there's speechנְאוּם, and then writingכְּתִיבָה comesבא alongלְאוֹרֶך
אז קודם היה דיבור, ואז הכתיבה הצטרפה
01:42
as a kindסוג of artificeתַחְבּוּלָה.
כסוג של קישוט.
01:45
Now don't get me wrongלא בסדר, writingכְּתִיבָה has certainמסוים advantagesיתרונות.
אל תבינו אותי לא נכון, לכתיבה יש יתרונות מסויימים.
01:47
When you writeלִכתוֹב, because it's a consciousמוּדָע processתהליך,
כשאתה כותב, מכיוון שזה תהליך מודע,
01:51
because you can look backwardsאֲחוֹרָה,
בגלל שאתה יכול להסתכל אחורה,
01:53
you can do things with languageשפה that are much lessפָּחוּת likelyסָבִיר
אתה יכול לעשות הרבה יותר דברים עם השפה
01:56
if you're just talkingשִׂיחָה.
מאשר אם אתה רק מדבר.
01:58
For exampleדוגמא, imagineלדמיין a passageמַעֲבָר from Edwardאדוארד Gibbon'sשל גיבון
לדוגמא, דמיינו פסקה מספרו של אדוארד גיבון
02:01
"The Declineיְרִידָה and Fallנפילה of the Romanרוֹמִי Empireאימפריה:"
"שקיעתה ונפילתה של האימפריה הרומית":
02:05
"The wholeכֹּל engagementאירוסין lastedנמשך aboveמֵעַל twelveשתיים עשרה hoursשעות,
"כל האירוע ארך מעל שנים עשר שעות,
02:09
tillעד the graduateבוגר retreatלָסֶגֶת of the Persiansפרסים was changedהשתנה
עד שהנסיגה ההדרגתית של הפרסים הפכה
02:12
into a disorderlyפָּרוּעַ flightטִיסָה, of whichאיזה the shamefulמֵבִּישׁ exampleדוגמא
למנוסה פרועה, כשהדוגמא המבישה ביותר
02:14
was givenנָתוּן by the principalקֶרֶן leadersמנהיגים and the Surenasסורנות himselfעַצמוֹ."
ניתנה על ידי המנהיגים הגדולים וסורינאס עצמו".
02:17
That's beautifulיפה, but let's faceפָּנִים it, nobodyאף אחד talksשיחות that way.
זה יפהיפה, אבל בא נודה, אף אחד לא מדבר ככה.
02:20
Or at leastהכי פחות, they shouldn'tלא צריך if they're interestedמעוניין
או לפחות, אסור להם אם הם מעוניינים
02:24
in reproducingמתרבות. That --
להתרבות. זאת
02:28
(Laughterצחוק)
(צחוק)
02:31
is not the way any humanבן אנוש beingלהיות speaksמדבר casuallyכִּלְאַחַר יָד.
היא הצורה בה בן אדם מדבר באופן רגיל.
02:33
Casualאַגָבִי speechנְאוּם is something quiteדַי differentשונה.
דיבור רגיל הוא משהו די שונה.
02:36
Linguistsבלשנים have actuallyלמעשה shownמוצג
בלשנים למעשה מצאו
02:39
that when we're speakingמדבר casuallyכִּלְאַחַר יָד in an unmonitoredללא פיקוח way,
שכשאנחנו מדברים באופן רגיל בצורה לא מודעת
02:41
we tendנוטה to speakלְדַבֵּר in wordמִלָה packetsמנות of maybe
אנחנו נוטים לדבר ביחידות מילים של אולי
02:43
sevenשֶׁבַע to 10 wordsמילים.
7 עד 10 מילים.
02:46
You'llללא שם: תוכל noticeהודעה this if you ever have occasionהִזדַמְנוּת to recordתקליט
אתם תראו את זה אם אי פעם יצא לכם להקליט את
02:48
yourselfעַצמְךָ or a groupקְבוּצָה of people talkingשִׂיחָה.
עצמכם או קבוצה של אנשים מדברים.
02:51
That's what speechנְאוּם is like.
ככה הוא הדיבור.
02:54
Speechנְאוּם is much looserרופף יותר. It's much more telegraphicטֵלֶגרַפִי.
דיבור הוא הרבה יותר משוחרר, הוא הרבה יותר טלגרפי.
02:55
It's much lessפָּחוּת reflectiveמחזיר אור -- very differentשונה from writingכְּתִיבָה.
הוא הרבה פחות רפלקטיבי - מאוד שונה מכתיבה.
02:59
So we naturallyבאופן טבעי tendנוטה to think, because we see languageשפה
אז באופן טבעי אנחנו נוטים לחשוב, בגלל שאנחנו רואים את השפה
03:03
writtenכתוב so oftenלעתים קרובות, that that's what languageשפה is,
כתובה פעמים כל כך רבות, שזה מה ששפה היא,
03:06
but actuallyלמעשה what languageשפה is, is speechנְאוּם. They are two things.
אבל למעשה שפה היא דיבור. היא שני דברים.
03:08
Now of courseקוּרס, as historyהִיסטוֹרִיָה has goneנעלם by,
עכשיו ברור, ככל שההיסטוריה חולפת,
03:12
it's been naturalטִבעִי for there to be a certainמסוים amountכמות of bleedלדמם
שבאופן טבעי תהיה כמות מסוימת של זליגה
03:16
betweenבֵּין speechנְאוּם and writingכְּתִיבָה.
בין דיבור וכתיבה.
03:18
So, for exampleדוגמא, in a distantרָחוֹק eraתְקוּפָה now,
אז, לדוגמא, בתקופה מרוחקת מהיום,
03:21
it was commonמשותף when one gaveנתן a speechנְאוּם
היה נפוץ שכשאדם נשא נאום
03:26
to basicallyבעיקרון talk like writingכְּתִיבָה.
הוא דיבר כמו בכתב.
03:29
So I mean the kindסוג of speechנְאוּם that you see someoneמִישֶׁהוּ givingמַתָן
אז אני מתכוון סוג של נאום שאתם רואים שמישהו נושא
03:32
in an oldישן movieסרט where they clearברור theirשֶׁלָהֶם throatגרון, and they go,
בסרט ישן כשהוא מכחכח בגרון, ואומר
03:34
"Ahemאהם, ladiesנשים and gentlemenרבותי," and then they speakלְדַבֵּר
"אהם, גבירותי ורבותי", ואז הם מדברים
03:37
in a certainמסוים way whichאיזה has nothing to do with casualאַגָבִי speechנְאוּם.
בצורה כזאת שאין לה שום קשר לדיבור רגיל.
03:39
It's formalרִשְׁמִי. It usesשימו long sentencesמשפטים like this Gibbonגיבון one.
זה פורמלי. זה משתמש במשפטים כמו זה של גיבון.
03:43
It's basicallyבעיקרון talkingשִׂיחָה like you writeלִכתוֹב, and so, for exampleדוגמא,
זה בעצם לדבר כמו שאתה כותב, ואז, לדוגמא,
03:46
we're thinkingחושב so much these daysימים about Lincolnלינקולן
אנחנו חושבים כל כך הרבה בימים אלה על לינקולן
03:50
because of the movieסרט.
בגלל הסרט.
03:52
The Gettysburgגטיסברג Addressכתובת was not the mainרָאשִׁי mealארוחה of that eventמִקרֶה.
נאום גטיסבורג (נאום מפורסם של לינקולן)
לא היה האירוע המרכזי של אותו ערב.
03:55
For two hoursשעות before that, Edwardאדוארד Everettאוורט spokeדיבר
כיוון ששעתיים לפני כן, אדוארד אברט דיבר
03:58
on a topicנוֹשֵׂא that, franklyבכנות, cannotלא יכול engageלְהַעֲסִיק us todayהיום
על נושא, שבכנות, לא יכול לעניין אותנו היום
04:02
and barelyבקושי did then.
ובקושי עניין אז.
04:05
The pointנְקוּדָה of it was to listen to him
הנקודה היתה לשמוע אותו
04:06
speakingמדבר like writingכְּתִיבָה.
מדבר כמו בכתיבה.
04:09
Ordinaryרגיל people stoodקם and listenedהקשבתי to that for two hoursשעות.
אנשים רגילים עמדו והקשיבו לזה במשך שעתיים.
04:10
It was perfectlyמושלם naturalטִבעִי.
וזה היה טבעי לחלוטין.
04:13
That's what people did then, speakingמדבר like writingכְּתִיבָה.
זה מה שאנשים עשו אז, דיברו כמו בכתיבה.
04:14
Well, if you can speakלְדַבֵּר like writingכְּתִיבָה,
אז, אם אתם יכולים לדבר כמו בכתיבה,
04:17
then logicallyבאופן הגיוני it followsהבא that you mightאולי want to alsoגַם
אז הגיוני אם כן שתרצו גם
04:19
sometimesלִפְעָמִים writeלִכתוֹב like you speakלְדַבֵּר.
לפעמים לכתוב כמו שאתם מדברים.
04:23
The problemבְּעָיָה was just that in the materialחוֹמֶר,
הבעיה היתה רק שבמובן
04:26
mechanicalמֵכָנִי senseלָחוּשׁ, that was harderקשה יותר back in the day
החומרי, המכני, זה היה יותר קשה אז
04:28
for the simpleפָּשׁוּט reasonסיבה that materialsחומרים don't lendלְהַלווֹת themselvesעצמם to it.
בשל הסיבה הפשוטה שהאמצעים לא היו ממש מתאימים לזה.
04:31
It's almostכִּמעַט impossibleבלתי אפשרי to do that with your handיד
כמעט בלתי אפשרי לעשות זאת באמצעות כתיבה ביד
04:34
exceptמלבד in shorthandקַצרָנוּת, and then communicationתִקשׁוֹרֶת is limitedמוגבל.
למעט בקצרנות, אבל אז התקשורת היא מוגבלת.
04:37
On a manualמדריך ל typewriterמְכוֹנַת כְּתִיבָה it was very difficultקָשֶׁה,
זה היה מאוד קשה לכתוב על מכונת כתיבה ידנית,
04:40
and even when we had electricחשמלי typewritersמכונות כתיבה,
ואפילו כשהיתה לנו מכונת כתיבה חשמלית,
04:42
or then computerמַחשֵׁב keyboardsמקלדות, the factעוּבדָה is
או אחר כך מקלדת מחשב, העובדה היא
04:45
that even if you can typeסוּג easilyבְּקַלוּת enoughמספיק to keep up
שאפילו אם אתה יכול להקליד במהירות מספיקה לעמוד
04:47
with the paceלִפְסוֹעַ of speechנְאוּם, more or lessפָּחוּת, you have to have
בקצב של דיבור, פחות או יותר, אתה צריך
04:49
somebodyמִישֶׁהוּ who can receiveלְקַבֵּל your messageהוֹדָעָה quicklyבִּמְהִירוּת.
שמישהו יקבל את ההודעה שלך במהירות.
04:52
Onceפַּעַם you have things in your pocketכִּיס that can receiveלְקַבֵּל that messageהוֹדָעָה,
ברגע שיש לנו מכשירים בכיס שלנו שיכולים לקבל את ההודעה הזאת,
04:54
then you have the conditionsתנאים that allowלהתיר
אז יש לנו את התנאים שמאפשרים
04:58
that we can writeלִכתוֹב like we speakלְדַבֵּר.
שנוכל לכתוב כמו שאנחנו מדברים.
05:00
And that's where textingטקסטים comesבא in.
וכאן נכנס הסימוס.
05:04
And so, textingטקסטים is very looseמְשׁוּחרָר in its structureמִבְנֶה.
וכך, סימוס הוא בעל מבנה רופף מאוד.
05:07
No one thinksחושב about capitalעיר בירה lettersאותיות or punctuationפיסוק when one textsטקסטים,
אף אחד לא חושב על אותיות גדולות או פיסוק כאשר הוא מסמס,
05:11
but then again, do you think about those things when you talk?
אבל אז, האם אנחנו חושבים על הדברים האלה כשאנחנו מדברים?
05:15
No, and so thereforeלכן why would you when you were textingטקסטים?
לא, ולכן למה שנעשה זאת כשאנחנו מסמסים?
05:17
What textingטקסטים is, despiteלמרות the factעוּבדָה that it involvesכרוך
הסימוס הוא, למרות העובדה שהוא כרוך
05:21
the bruteפְּרָאִי mechanicsמֵכָנִיקָה of something that we call writingכְּתִיבָה,
במכניקה הבסיסית של משהו שאנחנו קוראים לו כתיבה,
05:24
is fingeredאצבעות speechנְאוּם. That's what textingטקסטים is.
זהו דיבור מוקלד. זה מה שסימוס הוא.
05:27
Now we can writeלִכתוֹב the way we talk.
עכשיו אנחנו יכולים לכתוב בצורה בה אנחנו מדברים.
05:30
And it's a very interestingמעניין thing, but neverthelessעל כל פנים
וזה דבר מאוד מעניין, אבל עדיין
05:34
easyקַל to think that still it representsמייצג some sortסוג of declineיְרִידָה.
קל לחשוב שעדיין זה מייצג סוג של נסיגה.
05:36
We see this generalכללי bagginessשקיות of the structureמִבְנֶה,
אנחנו רואים התרופפות של המבנה,
05:41
the lackחוֹסֶר of concernדְאָגָה with rulesכללים and the way that we're used to
היעדר תשומת הלב לחוקים והצורה בה אנחנו רגילים
05:45
learningלְמִידָה on the blackboardלוח, and so we think
ללמוד על לוח, ואז אנחנו חושבים
05:48
that something has goneנעלם wrongלא בסדר.
שמשהו השתבש.
05:50
It's a very naturalטִבעִי senseלָחוּשׁ.
זוהי תחושה מאוד טבעית.
05:53
But the factעוּבדָה of the matterחוֹמֶר is that what is going on
אבל העובדה היא שמה שקורה
05:56
is a kindסוג of emergentמתהווה complexityמוּרכָּבוּת.
הוא סוג של מורכבות מתהווה
06:00
That's what we're seeingרְאִיָה in this fingeredאצבעות speechנְאוּם.
זה מה שאנחנו רואים בדיבור המוקלד הזה.
06:04
And in orderלהזמין to understandמבין it, what we want to see
ועל מנת להבין אותו, מה שאנחנו רוצים לראות
06:07
is the way, in this newחָדָשׁ kindסוג of languageשפה,
היא הצורה, בסוג החדש הזה של שפה,
06:10
there is newחָדָשׁ structureמִבְנֶה comingמגיע up.
בה עולה מבנה חדש.
06:15
And so, for exampleדוגמא, there is in textingטקסטים a conventionאֲמָנָה,
ואז, לדוגמא, יש בסימוס מוסכמה,
06:18
whichאיזה is LOLחחח.
שהיא LOL
06:24
Now LOLחחח, we generallyבדרך כלל think of
עכשיו LOL, אנחנו בדרך כלל חושבים
06:27
as meaningמַשְׁמָעוּת "laughingצוחק out loudבְּקוֹל רָם."
שמשמעותו "צוחק בקול".
06:29
And of courseקוּרס, theoreticallyתיאורטית, it does,
ובוודאי, שתיאורטית, זה נכון.
06:32
and if you look at olderישן יותר textsטקסטים, then people used it
ואם תסתכלו בטקסטים מוקדמים יותר, אז אנשים השתמשו בזה
06:34
to actuallyלמעשה indicateמצביע laughingצוחק out loudבְּקוֹל רָם.
כדי ממש לומר שהם צוחקים בקול.
06:37
But if you textטֶקסט now, or if you are someoneמִישֶׁהוּ who
אבל אם תסמסו עכשיו, או אם אתם מישהו
06:39
is awareמוּדָע of the substrateהמצע of textingטקסטים the way it's becomeהפכו,
שמודע לדקויות של סימוס כפי שהוא התפתח,
06:43
you'llאתה noticeהודעה that LOLחחח
תשימו לב ש LOL
06:47
does not mean laughingצוחק out loudבְּקוֹל רָם anymoreיותר.
אינו משמעו לצחוק בקול יותר.
06:48
It's evolvedהתפתח into something that is much subtlerמתוחכמת יותר.
זה התפתח למשהו בעל משמעות יותר דקה.
06:51
This is an actualמַמָשִׁי textטֶקסט that was doneבוצע
זה טקסט אמיתי שנכתב
06:54
by a non-maleלא זכר personאדם of about 20 yearsשנים oldישן
על ידי אשה בערך בת 20
06:58
not too long agoלִפנֵי.
לפני לא מזמן.
07:02
"I love the fontגוֹפָן you're usingמבנה יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוני, btwאגב."
"אני אוהבת את הפונט שאת משתמשת בו, דרך אגב."
07:03
Julieג'ולי: "lolחחח thanksתודה gmail- is beingלהיות slowלְהַאֵט right now"
ג'ולי: "LOL תודה ג'ימייל ממש איטי כרגע"
07:06
Now if you think about it, that's not funnyמצחיק.
עכשיו אם תחשבו על זה, זה לא מצחיק.
07:10
No one'sיחידות laughingצוחק. (Laughterצחוק)
אף אחד לא צוחק.
(צחוק)
07:12
And yetעדיין, there it is, so you assumeלְהַנִיחַ
ועדיין, הנה זה, אז אפשר להניח
07:15
there's been some kindסוג of hiccupלְשַׁהֵק.
שהיתה כאן סוג של טעות.
07:16
Then Susanסוזן saysאומר "lolחחח, I know,"
אז סוזן אומר "LOL, אני יודעת,"
07:18
again more guffawingצוחק than we're used to
שוב יותר צחוק קולני ממה שאנחנו רגילים לו
07:20
when you're talkingשִׂיחָה about these inconveniencesאי הנוחות.
כשמדברים על התקלות האלה.
07:22
So Julieג'ולי saysאומר, "I just sentנשלח you an emailאֶלֶקטרוֹנִי."
אז ג'ולי אומרת, "כרגע שלחתי לך אימייל".
07:25
Susanסוזן: "lolחחח, I see it."
סוזן: "LOL, אני רואה אותו".
07:28
Very funnyמצחיק people, if that's what LOLחחח meansאומר.
אנשים מאוד מצחיקים, אם זאת המשמעות של LOL.
07:30
This Julieג'ולי saysאומר, "So what's up?"
ג'ולי אומרת, "אז מה קורה?"
07:33
Susanסוזן: "lolחחח, I have to writeלִכתוֹב a 10 pageעמוד paperעיתון."
סוזן: "LOL, אני צריכה לכתוב עבודה של 10 עמודים".
07:35
She's not amusedמשועשע. Let's think about it.
היא לא צוחקת. בא נחשוב על זה.
07:38
LOLחחח is beingלהיות used in a very particularמיוחד way.
LOL מיושם בצורה מאוד מסוימת.
07:40
It's a markerסַמָן of empathyאֶמפַּתִיָה. It's a markerסַמָן of accommodationדִיוּר.
זהו סימן של אמפתיה. זה סימן של השלמה.
07:43
We linguistsבלשנים call things like that pragmaticפרגמטי particlesחלקיקים.
אנו הבלשנים קוראים לדברים כאלה חלקיקים פרגמטיים
07:47
Any spokenנֱאֶמַר languageשפה that's used by realאמיתי people has them.
בכל שפה מדוברת שמדוברת על ידי אנשים אמיתיים יש אותם.
07:50
If you happenלִקְרוֹת to speakלְדַבֵּר Japaneseיַפָּנִית, think about
אם אתם מדברים יפנית, תחשבו על
07:54
that little wordמִלָה "ne49" that you use at the endסוֹף of a lot of sentencesמשפטים.
המילה הקטנה "ne" שאתם משתמשים בה בסוף הרבה משפטים.
07:55
If you listen to the way blackשָׁחוֹר youthנוֹעַר todayהיום speakלְדַבֵּר,
אם תקשיבו לצורה שצעירים שחורים מדברים היום,
07:59
think about the use of the wordמִלָה "yoיו."
תחשבו על השימוש במילה "yo".
08:01
Wholeכֹּל dissertationsדיסרטציות could be writtenכתוב about it,
אפשר לכתוב על זה דוקטורטים שלמים,
08:03
and probablyכנראה are beingלהיות writtenכתוב about it.
וכנראה שאכן כותבים אותם.
08:05
A pragmaticפרגמטי particleחֶלְקִיק, that's what LOLחחח has graduallyבאופן הדרגתי becomeהפכו.
חלקיק פרגמטי, זה מה ש LOL הפך להיות בהדרגה.
08:07
It's a way of usingמבנה יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוני the languageשפה betweenבֵּין actualמַמָשִׁי people.
זה צורת שימוש בשפה בין אנשים אמיתיים.
08:11
Anotherאַחֵר exampleדוגמא is "slashקו נטוי."
עוד דוגמא זה "לוכסן" - /
08:15
Now, we can use slashקו נטוי in the way that we're used to,
עכשיו, אפשר להשתמש בלוכסן בדרך שאנחנו רגילים להשתמש בו,
08:18
alongלְאוֹרֶך the linesקווים of, "We're going to have
כמו "אנחנו מארגנים
08:21
a party-slash-networkingמפלגה- slash-network sessionמוֹשָׁב."
מסיבה / סדנת מפגשים".
08:23
That's kindסוג of like what we're at.
זה בערך איפה שאנחנו היום.
08:26
Slashקו נטוי is used in a very differentשונה way
לוכסן מופיע בצורה מאוד שונה
08:28
in textingטקסטים amongבין youngצָעִיר people todayהיום.
בסימוס בין צעירים היום.
08:32
It's used to changeשינוי the sceneסְצֵינָה.
הוא משמש לשנות את האוירה.
08:35
So for exampleדוגמא, this Sallyסאלי personאדם saysאומר,
אז לדוגמא סאלי כאן אומרת,
08:37
"So I need to find people to chillלְצַנֵן with"
"אני צריכה למצוא אנשים לבלות אתם"
08:40
and Jakeג'ייק saysאומר, "Hahaחה חה" --
וג'ייק אומר, "האהא"- (או "חחחחח" בעברית)
08:41
you could writeלִכתוֹב a dissertationמַסָה about "Hahaחה חה" too, but we don't have time for that —
אפשר לכתוב דוקטורט על "האהא" גם, אבל אין לנו זמן לזה -
08:43
"Hahaחה חה so you're going by yourselfעַצמְךָ? Why?"
"האהא אז את הולכת לבד? למה?"
08:46
Sallyסאלי: "For this summerקַיִץ programתָכְנִית at NYUניו יורק."
"סאלי: "בשביל תכנית קיץ באוניברסיטת ניו יורק".
08:48
Jakeג'ייק: "Hahaחה חה. Slashקו נטוי I'm watchingצופה this videoוִידֵאוֹ with sunsשמשות playersשחקנים
ג'ייק: "האהא, לוכסן אני צופה בוידאו של שחקני כדורסל
08:51
tryingמנסה to shootלירות with one eyeעַיִן."
שמנסים לקלוע עם עין אחת".
08:54
The slashקו נטוי is interestingמעניין.
הלוכסן הוא מעניין.
08:56
I don't really even know what Jakeג'ייק is talkingשִׂיחָה about after that,
אני אפילו לא באמת יודע על מה ג'ייק מדבר אחרי זה,
08:57
but you noticeהודעה that he's changingמִשְׁתַנֶה the topicנוֹשֵׂא.
אבל אתם שמים לב שהוא משנה את הנושא.
09:00
Now that seemsנראה kindסוג of mundaneאַרְצִי,
עכשיו זה נראה די רגיל,
09:05
but think about how in realאמיתי life,
אבל תחשבו איך בחיים האמיתיים,
09:07
if we're havingשיש a conversationשִׂיחָה and we want to changeשינוי the topicנוֹשֵׂא,
אם אנחנו מנהלים שיחה ואנחנו רוצים לשנות את הנושא,
09:08
there are waysדרכים of doing it gracefullyבחן.
יש דרכים לעשות את זה יפה.
09:11
You don't just zipרוכסן right into it.
אתם לא פשוט רצים לתוך זה.
09:12
You'llללא שם: תוכל patטְפִיחָה your thighsירכיים and look wistfullyבעגמומיות off into the distanceמֶרְחָק,
אתה תטפח על הירכיים שלך ותבהה במרחק,
09:14
or you'llאתה say something like, "Hmmהממ, makesעושה you think --"
או שתגיד משהו כמו, "המממ, מעניין --"
09:18
when it really didn't, but what you're really --
כשזה באמת לא מעניין, אבל מה שאתה באמת
09:22
(Laughterצחוק) —
(צחוק)
09:25
what you're really tryingמנסה to do is changeשינוי the topicנוֹשֵׂא.
מה שאתה באמת מנסה לעשות זה לשנות את הנושא.
09:27
You can't do that while you're textingטקסטים,
אי אפשר לעשות את זה כשאתה מסמס.
09:30
and so waysדרכים are developingמתפתח of doing it withinבְּתוֹך this mediumבינוני.
ואז נוצרות דרכים לעשות את זה בתוך המדיום.
09:31
All spokenנֱאֶמַר languagesשפות have what a linguistבַּלשָׁן callsשיחות
לכל השפות המדוברות יש את מה שבלשנים קוראים לו
09:35
a newחָדָשׁ informationמֵידָע markerסַמָן -- or two, or threeשְׁלוֹשָׁה.
סימן מידע חדש - או שניים או שלושה.
09:37
Textingהודעות טקסט has developedמפותח one from this slashקו נטוי.
הסימוס פיתח סימן כזה מהלוכסן.
09:41
So we have a wholeכֹּל batteryסוֹלְלָה of newחָדָשׁ constructionsמבנים
אז יש לנו סוללה שלמה של מבנים חדשים
09:45
that are developingמתפתח, and yetעדיין it's easyקַל to think,
שמתפתחים, ועדיין קל לחשוב
09:48
well, something is still wrongלא בסדר.
טוב, משהו עדיין לא בסדר.
09:51
There's a lackחוֹסֶר of structureמִבְנֶה of some sortסוג.
יש חוסר מבני כלשהו.
09:53
It's not as sophisticatedמתוחכם
זה לא כל כך מתוחכם
09:57
as the languageשפה of The Wallקִיר Streetרְחוֹב Journalכתב עת.
כמו השפה ב"וול סטריט ג'ורנל".
09:59
Well, the factעוּבדָה of the matterחוֹמֶר is,
טוב, העובדה היא,
10:01
look at this personאדם in 1956,
תסתכלו על האיש הזה מ 1956,
10:03
and this is when textingטקסטים doesn't existקיימים,
וזה כשסימוס לא קיים,
10:05
"I Love Lucyלוסי" is still on the airאוויר.
"אני אוהב את לוסי" (סדרת טלויזיה) עדיין משודרת.
10:08
"Manyרב do not know the alphabetאלף בית or multiplicationכֶּפֶל tableשולחן,
"רבים לא מכירים את האלף בית או טבלת הכפל,
10:09
cannotלא יכול writeלִכתוֹב grammaticallyדקדוקית -- "
לא יכולים לכתוב בצורה תחבירית נכונה"
10:13
We'veללא שם: יש לנו heardשמע that sortסוג of thing before,
כבר שמענו דברים מסוג כזה לפני כן
10:14
not just in 1956. 1917, Connecticutקונטיקט schoolteacherמוֹרֶה.
לא רק ב 1956.
1917, מורה מקונטיקט
10:17
1917. This is the time when we all assumeלְהַנִיחַ
1917, זאת התקופה שכולנו הנחנו
10:21
that everything somehowאיכשהו in termsמונחים of writingכְּתִיבָה was perfectמושלם
שאיכשהו כל מה שקשור בכתיבה היה מושלם
10:23
because the people on "Downtonדאונטון Abbeyמִנזָר" are articulateלבטא,
בגלל שהאנשים ב"דאונטאון אבי" (סדרת טלויזיה) הם רהוטים,
10:27
or something like that.
או משהו כזה.
10:29
So, "From everyכֹּל collegeמִכלָלָה in the countryמדינה goesהולך up the cryבוכה,
אז "מכל קולג' במדינה עולה הזעקה,
10:30
'Our freshmenסטודנטים can't spellלַחַשׁ, can't punctuateלְפַסֵק.'"
התלמידים שלנו אינם יכולים לאיית, אינם יכולים לפסק."
10:33
And so on. You can go even furtherנוסף back than this.
וכולי. אתם יכולים אפילו ללכת עוד יותר אחורה מזה.
10:36
It's the Presidentנָשִׂיא of Harvardהרווארד. It's 1871.
זה נשיא הרווארד ב1871.
10:38
There's no electricityחַשְׁמַל. People have threeשְׁלוֹשָׁה namesשמות.
אין חשמל, לאנשים יש שלושה שמות.
10:41
"Badרַע spellingאִיוּת,
"איות גרוע,
10:44
incorrectnessשגוי as well as ineleganceאלגנטיות of expressionביטוי in writingכְּתִיבָה."
חוסר דיוק כמו גם חוסר אלגנטיות של הבעה בכתב".
10:46
And he's talkingשִׂיחָה about people who are otherwiseאחרת
והוא מדבר על אנשים שלמעט זה
10:50
well preparedמוּכָן for collegeמִכלָלָה studiesלימודים.
הם מוכנים היטב ללימודים בקולג'.
10:52
You can go even furtherנוסף back.
אפשר ללכת אפילו יותר אחורה.
10:54
1841, some long-lostאבוד מזמן superintendentמְפַקֵחַ of schoolsבתי ספר is upsetלהרגיז
1841, איזה מפקח בתי ספר נשכח מוטרד
10:56
because of what he has for a long time "notedציינתי with regretחֲרָטָה
כיוון שכבר הרבה זמן הוא "שם לב לצערו
10:59
the almostכִּמעַט entireשלם neglectהַזנָחָה of the originalמְקוֹרִי" blahבלה blahבלה blahבלה blahבלה blahבלה.
להזנחה הכמעט כוללת של ה..." בלה בלה בלה בלה
11:03
Or you can go all the way back to 63 A.D. -- (Laughterצחוק) --
או אפשר ללכת אפילו יותר אחורה ל63 לספירה
(צחוק)
11:06
and there's this poorעני man who doesn't like the way
והנה אותו אדם מסכן שלא אוהב את הצורה
11:11
people are speakingמדבר Latinלָטִינִית.
שאנשים מדברים לטינית.
11:14
As it happensקורה, he was writingכְּתִיבָה about what had becomeהפכו Frenchצָרְפָתִית.
מסתבר, שהוא כתב על מה שהפך לצרפתית.
11:15
And so, there are always — (Laughterצחוק) (Applauseתְשׁוּאוֹת) —
ואז, יש תמיד (צחוק)
(מחיאות כפיים)
11:18
there are always people worryingמדאיגה about these things
יש תמיד אנשים שדואגים לדברים האלה
11:25
and the planetכוכב לכת somehowאיכשהו seemsנראה to keep spinningספינינג.
וכדור הארץ איכשהו ממשיך להסתובב
11:27
And so, the way I'm thinkingחושב of textingטקסטים these daysימים is
ואז, הצורה שבה אני רואה סימוס היום היא
11:30
that what we're seeingרְאִיָה is a wholeכֹּל newחָדָשׁ way of writingכְּתִיבָה
שמה שאנחנו רואים הוא צורה חדשה של כתיבה
11:35
that youngצָעִיר people are developingמתפתח,
שצעירים מפתחים.
11:38
whichאיזה they're usingמבנה יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוני alongsideבַּצַד theirשֶׁלָהֶם ordinaryרגיל writingכְּתִיבָה skillsמיומנויות,
בה הם משתמשים במקביל לכישורי הכתיבה הרגילים שלהם,
11:40
and that meansאומר that they're ableיכול to do two things.
כלומר שהם מסוגלים לעשות שני דברים.
11:44
Increasingגָדֵל evidenceעֵדוּת is that beingלהיות bilingualדוּ לְשׁוֹנִי
יש יותר ויותר הוכחות לכך שלהיות דו- שפתי
11:47
is cognitivelyקוגניטיבית beneficialמוֹעִיל.
זה דבר מועיל קוגניטיבית.
11:50
That's alsoגַם trueנָכוֹן of beingלהיות bidialectal-.
אותו הדבר נכון לגבי דו- דיאלקטיות (ניבים).
11:52
That's certainlyבְּהֶחלֵט trueנָכוֹן of beingלהיות bidialectal- in termsמונחים of your writingכְּתִיבָה.
ובוודאי נכון נכון לגבי דו-דיאלקטיות במובן של הכתיבה שלכם.
11:54
And so textingטקסטים actuallyלמעשה is evidenceעֵדוּת of a balancingמְאַזֵן actפעולה
ואז סימוס למעשה הוא הוכחה לאיזון
11:57
that youngצָעִיר people are usingמבנה יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוניפים יוני todayהיום, not consciouslyבְּיוֹדְעִין, of courseקוּרס,
שצעירים עושים היום, לא באופן מודע, כמובן,
12:02
but it's an expansionהַרחָבָה of theirשֶׁלָהֶם linguisticלשוני repertoireרֶפֶּרטוּאָר.
אבל הוא הרחבה של הרפרטואר השפתי שלהם.
12:05
It's very simpleפָּשׁוּט.
זה פשוט מאוד.
12:09
If somebodyמִישֶׁהוּ from 1973 lookedהביט at
אם מישהו מ 1973 היה מסתכל על
12:10
what was on a dormitoryפְּנִימִיָה messageהוֹדָעָה boardלוּחַ in 1993,
מודעה שהיתה תלויה על לוח מודעות במעונות ב 1993,
12:14
the slangסְלֶנְג would have changedהשתנה a little bitbit
הסלנג היה משתנה במעט
12:18
sinceמאז the eraתְקוּפָה of "Love Storyכַּתָבָה,"
מאז התקופה של "סיפור אהבה" (סרט),
12:20
but they would understandמבין what was on that messageהוֹדָעָה boardלוּחַ.
אבל הם היו מבינים מה שהיה כתוב באותה מודעה.
12:22
Take that personאדם from 1993 -- not that long agoלִפנֵי,
קחו את אותו אדם מ 1993 - לא לפני הרבה זמן,
12:25
this is "Billשטר כסף and Ted'sטד Excellentמְעוּלֶה Adventureהַרפַּתקָה" -- those people.
האנשים האלה מהסרט "ההרפתקה המעולה של ביל וטד".
12:28
Take those people and they readלקרוא
קחו את האנשים האלה והם קוראים
12:31
a very typicalאופייני textטֶקסט writtenכתוב by a 20-year-old-גיל todayהיום.
סמס טיפוסי שנכתב על ידי צעיר בן 20 היום.
12:33
Oftenלעתים קרובות they would have no ideaרַעְיוֹן what halfחֲצִי of it meantהתכוון
לרוב לא יהיה להם מושג מה הפירוש של חצי ממנו
12:36
because a wholeכֹּל newחָדָשׁ languageשפה has developedמפותח
בגלל ששפה חדשה לחלוטין התפתחה
12:39
amongבין our youngצָעִיר people doing something as mundaneאַרְצִי
בין הצעירים של היום שעושים משהו כל כך רגיל
12:43
as what it looksנראה like to us when they're battingלהכות around
כמו מה שאנחנו רואים כשהם מקלידים
12:45
on theirשֶׁלָהֶם little devicesהתקנים.
במכשירים הקטנים שלהם.
12:48
So in closingסְגִירָה, if I could go into the futureעתיד,
אז לסיכום, אם הייתי יכול לקפוץ לעתיד,
12:49
if I could go into 2033,
אם הייתי יכול ללכת ל 2033,
12:53
the first thing I would askלִשְׁאוֹל is whetherהאם Davidדוד Simonסיימון
הדבר הראשון שהייתי שואל הוא האם דיוויד סיימון
12:57
had doneבוצע a sequelסרט המשך to "The Wireחוּט." I would want to know.
עשה סרט המשך ל"the wire". הייתי רוצה לדעת.
13:00
And — I really would askלִשְׁאוֹל that —
והייתי באמת שואל את זה
13:04
and then I'd want to know actuallyלמעשה what was going on on "Downtonדאונטון Abbeyמִנזָר."
ואז הייתי רוצה לדעת באמת מה קורה ב"דאונדאון אבי".
13:07
That'dזה היה be the secondשְׁנִיָה thing.
זה היה הדבר השני.
13:10
And then the thirdשְׁלִישִׁי thing would be,
ואז הדבר השלישי יהיה,
13:12
please showלְהַצִיג me a sheafאֲלוּמָה of textsטקסטים
בבקשה תראו לי חבילה של סמסים
13:14
writtenכתוב by 16-year-old-גיל girlsבנות,
שנכתבו על ידי בנות בנות 16,
13:18
because I would want to know where this languageשפה
בכלל שאני רוצה לדעת לאן השפה הזאת
13:19
had developedמפותח sinceמאז our timesפִּי,
התפתחה מאז זמננו,
13:22
and ideallyבאופן אידיאלי I would then sendלִשְׁלוֹחַ them back to you and me now
ואז באופן אידילי הייתי שולח אותם בחזרה אליכם ואלי עכשיו
13:24
so we could examineלִבחוֹן this linguisticלשוני miracleנֵס
כדי שנוכל לבחון את הפלא הבלשני הזה
13:28
happeningמתרחש right underתַחַת our nosesאפים.
שמתרחש ממש מתחת לאפים שלנו.
13:30
Thank you very much.
תודה רבה רבה.
13:32
(Applauseתְשׁוּאוֹת)
(מחיאות כפיים)
13:34
Thank you. (Applauseתְשׁוּאוֹת)
תודה רבה
(מחיאות כפיים)
13:39
Translated by yael ring
Reviewed by Ido Dekkers

▲Back to top

About the speaker:

John McWhorter - Linguist
Linguist John McWhorter thinks about language in relation to race, politics and our shared cultural history.

Why you should listen

John McWhorter is Associate Professor of English and Comparative Literature at Columbia University, teaching linguistics, Western Civilization and music history. He is a regular columnist on language matters and race issues for Time and CNN, writes for the Wall Street Journal "Taste" page, and writes a regular column on language for The Atlantic. His work also appears in the Washington Post, the Chronicle of Higher Education, Aeon magazine, The American Interest and other outlets. He was Contributing Editor at The New Republic from 2001 until 2014.

McWhorter earned his PhD in linguistics from Stanford University in 1993 and is the author of The Power of BabelDoing Our Own ThingOur Magnificent Bastard TongueThe Language Hoax and most recently Words on the Move and Talking Back, Talking Black. The Teaching Company has released four of his audiovisual lecture courses on linguistics. He guest hosted the Lexicon Valley podcast at Slate during the summer of 2016.

Beyond his work in linguistics, McWhorter is the author of Losing the Race and other books on race. He has appeared regularly on Bloggingheads.TV since 2006, and he produces and plays piano for a group cabaret show, New Faces, at the Cornelia Street Cafe in New York City.

More profile about the speaker
John McWhorter | Speaker | TED.com